פס"ד בערעור בנושא הטלת מכס ביבוא בשר כשר

פתח דבר

1.             ערעור זה מופנה כנגד פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' סגה"נ השופט יחזקאל קינר) מיום 22.7.2013 (ת"א 3596-08), אשר דחה תביעת המערערות לביטול הודעות חיוב שהוציאה להן המשיבה. במסגרת הודעות החיוב נקבע כי היה על המערערות להוסיף לערך הטובין לצורך תשלום המכס, עלויות הכשרת בשר שייבאו לישראל. לאור זאת נדרשו המערערות לשלם סך כולל של 1,938,392 ש"ח.

2.             המערערות הן חברות ישראליות העוסקות, בין היתר, ביבוא בשר כבש מדרום אמריקה. על פי צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, מוטל על יבוא בשר כבש מכס בשיעור של 50%. בהתאם לחוק בשר ומוצריו, התשנ"ד - 1994 (להלן: "חוק הבשר") חל איסור לייבא בשר שלא התקבלה לגביו תעודת כשרות מאת מועצת הרבנות הראשית. המערערות פעלו אפוא להכשרת הבשר המיובא ולקבלת תעודת כשרות מאת מועצת הרבנות הראשית עוד בטרם ייבוא הבשר לישראל.

3.             שחיטה כשרה והשגחת כשרות בחו"ל נעשות על ידי צוותי עבודה ישראליים הנשלחים לחו"ל על ידי הרבנות הראשית (להלן: "צוותי הכשרות"). המערערות התקשרו אפוא עם חברה זרה, שסיפקה להן שירותי שחיטה והשגחה באמצעות צוותים כאמור (בחלק קטן מהתקופה עשתה כן בהתקשרות ישירה עם אותם צוותים) ושילמה לה עבור שירותים אלה. שירותים אלה התבצעו במפעל בחו"ל אשר ממנו רכשו המערערות את בשר הכבש לצורך ייבואו לישראל.

4.             היש להביא בחשבון את עלות השירותים הללו לצורך קביעת שווי הבשר המיובא לצורכי מכס ולהטיל על המערערות חיוב במכס בגין עלות השירותים הנ"ל?

בהנחה כי יש להשיב על שאלה זו בחיוב, הזכאיות המערערות לפטור מתשלום המכס מכוח חוק מסים עקיפים?

סוגיות אלו באו לפתחנו במסגרת ערעור זה.

5.             יש לציין כי לפני בית משפט קמא העלו המערערות טענה נוספת שהמשיבה העריכה ביתר את עלות שירותי הכשרות, אך טענה זו נזנחה בערעור, למעט בכל הנוגע לחלוקת העלויות בין שירותי השחיטה ובין שירותי ההשגחה. לכך עוד נחזור בהמשך.

  פסק דינו של בית משפט קמא

6.             בית משפט קמא דחה כאמור את תביעת המערערות. לדעת בית המשפט, יש להוסיף לערך הטובין לצורך תשלום המכס את עלות שירותי הכשרת הבשר, והמערערות אינן זכאיות לפטור מתשלום המכס לפי חוק מסים עקיפים.

7.             לצורך הכרעתו, סקר בית משפט קמא את תהליך ההכשרה הנעשה במפעל בחו"ל, כפי שתואר על ידי מר דוד עזרא, יו"ר קבוצת המערערות, לאמור:

"השוחט (אחד מאלה שנבחרו על ידי הרבנות הראשית) לוקח את הסכין ועושה חתך בצוואר הבהמה, כדי שהדם ייצא החוצה ... תהליך השחיטה הוא חלק מהליך הכשרות ... לאחר פעולת השחיטה, עובדי המפעל (ולא צוות השחיטה והשגחת הכשרות) מורידים את העור, חותכים את הכבש ומפרקים אותו לארבעה חלקים, אורזים אותם בקרטונים ועוטפים בניילונים, שמים עליהם מדבקות שמסמלות את הכשרות ומכניסים להקפאה ...  עזרא העיד עוד כי כל החלקים עוברים במתקן הכשרה אוטומטי במפעל, המהווה חלק מקו הייצור, הכולל גם המלחה אוטומטית ללא מגע יד אדם ... עזרא העיד כי בכל הזמן הזה, מהרגע שמתבצעת פעולת השחיטה ועד לאריזה הכבש המבוצעת על ידי עובדי הייצור של המפעל, עומדים המשגיחים ומסתכלים שהעובדים אכן שמים את החלקים עם המדבקות וסימני הכשרות בתוך קרטונים, ומשגיחים שלכל אורך הדרך הבהמות שנשחטו באופן כשר יכנסו לקרטונים ..."

8.             לאור תיאור זה קבע בית משפט קמא כי תהליך השחיטה וההכשרה הוא חלק בלתי נפרד מתהליך ייצור הטובין, ומאחר שהטובין המיובאים הם בשר כבש כשר, עלויות ההכשרה הן חלק מהמחיר המשולם בעד הטובין, ולפיכך חלק מערך הטובין לצורך סעיף 132(א) לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן: "פקודת המכס" או "הפקודה").

9.             בכל הנוגע לסוגיה השנייה, בחן בית משפט קמא את שאלת עמידתן של המערערות בתנאים לפטור ממס הנדרשים על פי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968(להלן: "חוק מסים עקיפים"), והגיע למסקנה כי המערערות לא עומדות באף לא אחד מתנאים אלה.

תמצית טענות המערערות

10.         טוענות המערערות כי שגה בית משפט קמא עת שקבע כי ניתן להוסיף את עלות שירותי הכשרות לערך הטובין בהתאם לסעיף 132(א) לפקודת המכס. לטענתן לפי הסעיף האמור יש לכלול בערך הטובין אך ורק תשלומים "בעד הטובין" שמשמעותם תשלומים ששולמו למוכר הטובין; הוצאות אחרות ניתן להוסיף לערך הטובין רק אם הן נופלות בגדרי סעיף 133 לפקודה הקובע "רשימה סגורה" כאשר עלויות הכשרה אינן מופיעות באותה רשימה. 

11.         עוד הן טוענות כי שגה בית משפט קמא עת שסטה מקביעותיו של ארגון המכס העולמי ביחס לפרשנותו של סעיף 132 לפקודת המכס; לטענתן יש ליתן מעמד בכורה לקביעות אלו שכן ההוראות הנוגעות להערכת טובין המצויות בפקודת המכס מבוססות על האמנה הבינלאומית שישראל התחייבה ליישם בעניין זה, כפי שאף נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק.

12.         כן הן טוענות כי שגה בית משפט קמא עת שקבע כי הליך הכשרות הינו חלק אינטגראלי מתהליך הייצור וכי לא ניתן להפריד בין עסקת יבוא הבשר לבין השגחת הכשרות. לטענתן, הבשר מיוצר, רובו ככולו, על ידי עובדי המפעל תוך שימוש בקו הכשרה אוטומטי, וכי רק שוחט אחד מתוך צוות של מספר משגיחים, שניתן לקבוע בנפרד את העלות שיש לייחס לו, נוטל חלק פעיל בתהליך השחיטה בעוד שיתר אנשי הצוות מבצעים פעולות השגחה פסיביות.

13.         המערערות טוענות כי שגה בית משפט קמא עת שקבע כי אין ליישם את ההלכה שנפסקה בעניין ת"א 31288-01-11 מרוידקס מוצרי גלישה (2004) בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ (כב' השופט פרופסור ע' גרוסקופף) (10.3.2013) שעניינה תשלום תמלוגים לבעל סימן מסחר (להלן: " פס"ד מרוידקס"). לטענתן עולה מפס"ד מרוידקס כי אין להוסיף לערך הטובין הוצאות הנדרשות אך ורק על פי הדין הישראלי הפנימי (וכך הוא דינן של הוצאות הכשרות הנדרשות לפי חוק הבשר), וכן כי יש להימנע מהטלת "מס על מס", שזו תהא התוצאה אם יוטל מכס על שירותי הכשרות הכפופים לחיוב במס הכנסה וביטוח לאומי.